איך תוכלו להגדיל סיכוי הצלחה בתביעת סיעוד בעזרת חוות דעת נוירולוגית כשמדובר בירידה קוגניטיבית ותפקודית בקרב מטופלים הסובלים מדמנציה ?
אחת הסיבות השכיחים של פניה לנוירולוג מומחה לקבלת חוות דעת נוירולוגית בגיל מבוגר היא דמנציה.
אנשים הסובלים מדמנציה (לא בהכרח קשישים) יזדקקו לעזרה של אדם אחר בשל ירידה קוגניטיבית ותפקודית בשלב כלשהו.
במצב כזה מגיע להם קצבה חודשים של אלפי שקלים מפוליסת ביטוח סיעוד.
במאמר זה נדבר על הדרך היעילה למימוש ביטוח סיעודי.
אבל קודם נעשה סדר ונבין מהי דמנציה, מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?
מזה אומר מצב סיעודי ואיך מקבלים ביטוח סיעודי?
אלצהיימר ודמנציה-האם יש צורך לפנות לנוירולוג מומחה לאלצהיימר?
אחד הצעדים הראשונים שיש לעשות כשמתחילים להופיע סימנים של אובדן זיכרון, הפרעה בחשיבה ובהתנהגות זה לפנות לרופא המשפחה. אבל האבחון נעשה ע" נוירולוג ,רצוי רופא מומחה לאלצהיימר.
סימנים אלה עשויים להצביע על התפתחות דמנציה.
דמנציה -היא תופעה של ירידה בתפקוד הקוגניטיבי (כלומר בחשיבה, זיכרון והיגיון) אשר פוגעת בחיי היומיום ופעילויות של האדם.
חלק מהאנשים עם דמנציה אינם יכולים לשלוט ברגשותיהם,
האישיות וההתנהגות שלהם עשויה להשתנות.
דמנציה הינה תופעה אשר מתקדמת בשלבים החל מהפרעה קלה בתפקוד יומיומי עד לתלות מלאה באדם אחר בביצוע פעולות בסיסיות של חיים. השכיחות של דמנציה עולה עם הגיל.
(כשליש מכלל האנשים בני 85 ומעלה מתמודדים עם רמה כלשהי של דמנציה). יחד עם זאת דמנציה אינה חלק טבעי של ההזדקנות. אנשים רבים בני 90 מעלה חיים ללא כל סימני דמנציה.
ישנן מספר סוגים שונים של דמנציה. מחלת אלצהיימר היא הסוג השכיח ביותר של דמנציה. הסימפטומים של אדם יכולים להשתנות בהתאם לסוג הדמנציה.
נוירולוג – הינו מומחה אשר יכול לאבחן את דמנציה, לקבוע האם מדובר בדמנציה מסוג אלצהיימר או מסוג אחר.
בנוסף נוירולוג מומחה לאלצהיימר ודמנציה יכול להעריך את חומרתה ואת רמת הפגיעה התפקודית הקוגניטיבית של אדם.
כל אלה הם מרכיבים של חוות דעת נוירולוגית חשוב לדעת- במרכז רפואי לחו"ד נוירולוגיות ניתן שירות לאבחון וכתיבת רפואית חו"ד משפטית ע" מיטב נוירולוגים בכירים בעלי מומחיות וניסיון בתחום דמנציה ואלצהיימר.
מתי מומלץ לפנות לנוירולוג מומחה לאלצהיימר לקבלת חוות דעת נוירולוגית?
מומלץ לפנות לנוירולוג מומחה לאלצהיימר כמה שיותר מוקדם.
חשוב להכיר את הסימנים המעידים על דמנציה ולפנות לבדיקה נוירולוגית בהקדם האפשרי על מנת לאבחן ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר וגם על מנת לממש את הזכויות ולקבל פיצוי כספי המגיע לאדם החולה.
מהם סימנים מוקדמים לדמנציה?
ירידה בזיכרון
קושי בריכוז
קושי בביצוע משימות בסיסיות ומוכרות כגון בישול וקניות
קושי להתרכז בשיחה או למצוא את המילה הנכונה
הפרעה בהתמצאות זמן ומקום
שינויים במצב הרוח
מהם סימנים ספציפיים של אלצהיימר?
הפרעה בזיכרון-כגון שכחת אירועים אחרונים, שמות ופנים
חזרה על אותן שאלות שוב ושוב
קושי במשימות הדורשות ארגון ותכנון
בלבול בסביבה לא מוכרות
קושי לשלוף את המילים הנכונות
קושי בפעולות עם מספרים ו/או טיפול בכסף בחנויות
התכנסות, הסתגרות או חרדה
איך מאבחנים דמנציה?
כאשר מופיעים סימנים ראשונים של ירידה בזיכרון הצעד הראשון הוא לגשת לרופא משפחה.
חשוב לציין שלא כל ירידה בזיכרון הינה דמנציה.
יש סיבות נוספות לכך- כגון: חרדה, בלבול כתוצאה ממצב רפואי חריף, תת פעילות של בלוטת התריס, תופעות לוואי של תרופות.
לכן רופא משפחה ישאל שאלות לגבי תפקוד האדם ואז ייתן הפניה לבדיקות הדם על מנת לשלול סיבות אחרות להפרעה בזיכרון.
אם כל הבדיקות תקינות, יש צורך להמשך אבחון ע" מומחה בדמנציה.
האבחון של דמנציה הינו מורכב במיוחד כשמדובר בסימפטומים קלים.
לכן חשוב להגיע למומחה לבעיות זיכרון ודמנציה. זה יכול להיות פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג מומחה לבעיות זיכרון.
בדיקה אצל מומחה לבעיות זיכרון תכלול תשאול לגבי התפקוד הכללי בתקופה האחרונה יברר לגבי אירועים חריגים שקרו, יערוך סדרה של בדיקות גופניות וקוגניטיביות כגון בדיקת זכרון MOCA או MMSE.
בנוסף תידרש בדיקת הדמיה כגון CT ו MRI אשר משלימות את התמונה.
בסיום של הבדיקה , רופא נוירולוג מומחה יכתוב חוות דעת נוירולוגית משפטית אשר תכלול תיאור הממצאים, דיון נרחב המתייחס בהערכה של הפרעה קוגניטיבית ותפקודית ודרגת תלותו של אדם וסיכום עם המלצות ישנם מקרים רבים בהם ביטויים של דמנציה אינם ברורים, באים לביטוי בתדירות שאינה קבועה או משתנים לאורך שעות היום.
לדוגמה – אדם מתפקד טוב ומתמצא בשעות הבוקר. אם הוא יגיע לבדיקה רפואית בשעות האלה הוא יענה לעניין ויוכל לעבור בדיקת זיכרון עם ציוד די גבוה.
אך בשעות הערב הוא הופך להיות מבולבל, שוכח דברים, אינו מתמצא. במקרים כאלה קשה מאוד להוכיח שהוא סובל מירידה תפקודית וכתוצאה מכך תלוי באדם אחר. במקרה כזה, חברות הביטוח יוכלו בקלות לדחות את התביעה.
לכל המקרים האלו חוות דעת נוירולוגית מהווה כלי חזק לאבחון, הערכת חומרת ההפרעה הקוגניטיבית ורמת תלות האדם והוכחת הקשר בין בין דמנציה לבין מצב סיעודי.
מה לעשות אם אדם עם ירידה קוגניטיבית מסרב להבדק ע" רופא מומחה לבעיות זיכרון?
אחת הבעיות של ירידה קוגניטיבית – היא העדר מודעות לבעיה או הכחשה של קיום הבעיה. בנוסף קיים פחד וחרדה סביב בדיקה נוירולוגית.
אנשים רבים המעוניינים לקבל חוות דעת נוירולוגית לממש את זכויותיהם של קרובי משפחה שלהם הסובלים מירידה בזיכרון או הפרעה בחשיבה נתקלים בחוסר שיתוף פעולה.
אנשים רבים עם סימני דמנציה מסרבים להגיע לבדיקות רפואיות הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם סירוב להיבדק:
ניתן להיעזר ברופא משפחה שאדם מכיר אותו וסומך עליו שיעודד אותו לפנות לנוירולוג מומחה לבעיית זיכרון. זה יכול להיות גם חבר טוב או כל אדם משמעותי אחר שיתמוך בחשיבות בדיקה רפואית.
אפשר להסביר לבן המשפחה שמדובר בבדיקה שנתית שוטפת במקום לדבר על אבחון נוירולוגי.
מומלץ לשלב את הבדיקה אצל מומחה לבעיות זיכרון עם פעילות כיפית ונעימה כגון טיול, ארוחה במסעדה או קניות.
חשוב להימנע משימוש במושגים כגון "אלצהיימר ודמנציה" כשמדברים על צורך הגעה לרופא.
רצוי לשוחח עם האדם ולהסביר שמכיוון שיש שינויים במצבו לאחרונה חשוב לבדוק האם אפשר לעזור במשהו.
מתי נחשב אדם עם דמנציה לאדם סיעודי
ומהי תועלת של חוות דעת רפואית נוירולוגית להגדרת מצב סיעודי?
מצב של דמנציה בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט הינו מצב של ירידה קוגניטיבית (הפרעה בזיכרון, חשיבה והתנהגות) כתוצאה מירידה קוגניטיבית נפגעת יכולת של תפקוד בסיסי.
בעקבות פגיעה בתפקוד הבסיסי אדם עם דמנציה הופך להיות תלוי בעזרה של אדם אחר.
מצב של תלות (מצב סיעודי) מהווה נטל נפשי , פיזי וכלכלי על משפחתו של אדם שמטפלת בו.
חשוב לדעת כי אנשים אשר הופכים להיות תלויים בזולת בפעולות בסיסיות זכאיים לעזרה מביטוח לאומי, משרד הבריאות וגם לפיצויי כספי בצורת קצבה חודשית קבועה של אלפי שקלים בחודש מפוליסת ביטוח סיעוד.
לשם מימוש ההטבות לעיתים קרובות נדרשת חוות דעת נוירולוגית.
על מנת להגדיר אדם כסיעודי יש צורך לערוך בדיקה של תפקוד.
כאשר אדם אינו יכול לבצע עצמאית 3 פעולות מתוך פעולות בסיסיות כגון:
הלבשה, רחצה, אכילה, מעבר משכיבה לישיבה, שליטה על סוגרים ועוד – הוא מוגדר כסיעודי.
במקרים רבים כאשר ירידה בתפקוד נגרמת ע" בעיה גופנית כתוצאה ממחלה, נפילה, תאונה או ניתוח- תהליך הגדרת האדם כסיעודי הינו יחסית פשוט.
ברוב המקרים התהליך הינו באחריות צוות מרפאה(אחות ורופא משפחה).
לעומת זאת כאשר ירידה תפקודית נגרמת ע"י הפרעה קוגניטיבית כלומר מקרים של "תשישות נפש" כגון דמנציה ואלצהיימר יש צורך בהערכה קוגניטיבית ע" מומחה וחוות דעת רפואית נוירולוגית.
הנה מספר דוגמאות למקרים כאלה:
אדם אשר מבחינה גופנית מסוגל לתפקד היטב אך בשל ירידה בזיכרון שוכח להתקלח, לאכול, לכבות גז וכו'.
אדם אשר בשל הפרעה בחשיבה אינו מסוגל להתארגן, להתלבש, לסדר, לבשל בכוחות עצמו.
אדם הסובל מהפרעה התמצאות במקום ובזמן עלול לצאת מהבית וללכת לאיבוד.
ועוד דוגמאות רבות נוספות.
איך לקבל עזרה כספית והטבות לאנשים עם דמנציה בעזרת חוות דעת רפואית נוירולוגית?
אנשים עם דמנציה מאבדים בהדרגה את היכולת להתמצא ולהתנהל עצמאית והופכים להיות תלויים בסיוע של אדם אחר.
המדינה מכירה בהם כאנשים הזקוקים לסיוע ומעניקה להם מספר הטבות.
על מנת לממש זכויות של אדם עם דמנציה לעיתים קרובות נדרשת חוות דעת רפואית נוירולוגית. הסיבה לכך היא האופי של מחלה. כלומר לעיתים קרובות קיים קושי לאבחן את המחלה במיוחד בשלבים המוקדמים.
חוות דעת נוירולוגית משפטית נועדה לאפשר אבחון מדויק, הוכחת קשר בין ירידה קוגניטיבית ותפקודית לבין דמנציה והערכת חומרת המצב וכתוצאה מכל אלה לסייע בקבלת כספים והטבות.
הטבות להם זכאיים אנשים עם דמנציה:
עזרה סיעודית (שעות מטפלת) מטעם ביטוח לאומי
קצבת נכות (לאנשים בגיל לפני פרישה)
קצבת שירותים מיוחדים
היתר ומימון להעסקת עובד זר
השתתפות בהוצאות עבור אשפוז במחלקה סיעודית (קוד משרד הבריאות)
מרכזי יום ייחודיים לתשושי נפש
תו נכה
האם נדרשת בדיקת נוירולוג מומחה לדמנציה לצורך תביעת פוליסת סיעוד?
בנוסף לעזרה הניתנת ע" גופים ממשלתיים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד התחבורה) חלק מאנשים יכולים להיעזר בכספים המגיעים להם מפוליסת ביטוח סיעוד.
פוליסת ביטוח סיעוד מזכה את האנשים הסובלים מדמנציה בקצבה חודשים של אלפי שקלים במידה והם סובלים מהפרעה קוגניטיבית ותפקודית ומצבם הופך להיות סיעודי, כלומר קיים צורך בעזרה של אדם אחר והשגחה מתמדת.
ניתן להפעיל את הפוליסה עבור אנשים השוהים בבית וגם במוסד.
לשם הגדרת אדם עם דמנציה/אלצהיימר כאדם סיעודי נדרשת בדיקה של נוירולוג מומחה לדמנציה לצורך הערכת מצב, הוכחת קשר בין מחלת המטופל לבין מצבו התפקודי הירוד והערכת דרגת התלות.
כמובן ניתן להגיש את התביעה גם ללא חוות דעת של נוירולוג מומחה לדמנציה ולצרף רק על המסמכים הקיימים(סיכומי אשפוז, ביקור או יעוץ של רופאים מומחים אחרים).
במקרה זה חברת הביטוח תסתמך רק על המידע הקיים אשר במקרים רבים הינו מידע חלקי שלא מתייחס לכל ההיבטים שהוזכרו לעיל.
מהם 5 צעדים שיעזרו במימוש פוליסת סיעוד עבור אנשים הסובלים מדמנציה, אלצהיימר או בעיות זיכרון?
לפני שפונים לחברת ביטוח להפעלת ביטוח סיעוד מומלץ לבצע הכנה מקדימה.
זה חשוב מפני שהאינטרס של חברת ביטוח הינו להימנע מהפעלת הפוליסה.
לכן חברות ביטוח ינסו לעשות את הכל על מנת להקשות על התובע וברוב המקרים ידחו את התביעה על הסף.
מומלץ לא למהר ולהתכונן היטב לפני שמגישים את התביעה.
5 הצעדים המומלצים לפני הגשת תביעת פוליסת סיעוד:
1. הכנה תיק התביעה
בשלב זה אוספים את כל המסמכים הקיימים :תוצאות בדיקות הדמיה, ייעוצים רפואיים, סיכומי אשפוז וסיכומי ביקור במרפאות אשר רלוונטיים למצב קוגניטיבי תפקודי של אדם. אם היה בעבר יעוץ אצל רופא מומחה לדוגמא מומחה לאלצהיימר חשוב לצרף לתיק חוות דעת רפואית שלו.
2. צעד חשוב נוסף אך לא הכרחי הוא – הכרת ביטוח לאומי של מצב סיעודי.
הדבר עשוי להגדיל את סיכויי ההצלחה. גם ללא הכרה ע" ביטוח לאומי ניתן להגיש את התביעה, אך אישור של מצב סיעודי ע" גורם כגון ביטוח לאומי מחזק מאוד את התביעה.
3. הערכה קוגניטיבית ותפקודית
מומלץ להתחיל בהגשת תביעת סיעוד כאשר בידכם הערכה קוגנטיבית שבוצעה ע" נוירולוג מומחה לדמנציה הכוללת מבחנים ובדיקות רלוונטיים . על מנת לחזק עוד יותר את התביעה חשוב שהערכה תהיה חלק מחוות דעת נוירולוגית.
דוגמא למקרים בהם חוות דעת נוירולוגית רפואית עשויה לחזק את התביעה בצורה משמעותית:
שלבים התחלתיים של דמנציה
תנודות ברמת תפקוד קוגניטיבי לאורך שעות היום
סימנים לא ברורים של דמנציה, קושי באבחון מדויק.
דוגמא נוספת לחשיבות של חוות דעת רפואית – מקרים בהם חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה שמדובר במצב רפואי קודם או הסתרת מצב רפואי. כלומר לטענת חברת הביטוח מחלתו של המבוטח הייתה קיימת לפני מועד תחילת הביטוח. במקרים כאלה לדוגמא , חוות דעת נוירולוגית תדון בתולדות המחלה והתפתחותה ותוכיח שאדם לא סבל מתופעות דמנציה לפני תחילת הביטוח.
4. מילוי טופס תביעה לחברת ביטוח
חשוב שהטופס ימולא בצורה עניינית, עם מושגים מקצועיים ויהיה נטול תיאורים רגשיים. לפני מילוי הטופס מומלץ לעיין בפוליסה ולבדוק את תנאי הפוליסה. יש לוודא כי מילוי הטופס מתבצע על בסיס דרישות הפוליסה.
5. הכנה נפשית לבדיקת תלות
אנשים רבים נרתעים מתהליך הגשת התביעה, מחשש לסחבת בירוקרטית , למלחמה מול חברת הביטוח וחשש ממבחני תלות. אך במקום להרים ידיים עדיף להתכונן מראש, להיות מוכנים וערוכים לתהליך.
בדיקת תלות- זהי דרך לבדוק את רמת התפקוד. הנבדק מתבקש לבצע מספר פעולות יום יום בסיסיות (כגון לעבור ממקום למקום, לפשוט וללבוש בגדים) בנוכחות נציג חברת הביטוח. חשוב להיערך נפשית למבדק אשר עלול להיתפס אירוע משפיל. מומלץ שבמהלך הבדיקה יהיה נוכח בן משפחה מלווה, כך שהנבדק לא ישאר לבד בבדיקה וירגיש יותר רגוע ובטוח.
חשוב לזכור שלמרות שביום יום אדם עושה מאמץ להתגבר על הקשיים ולהיות חזק, במהלך הבדיקה חשוב להציג את התמונה האמיתית, לא לנסות להיות גיבורים ולא לייפות את המצב הקיים.
לקבלת פרטים נוספים על קבלת חו"ד נוירולוגית ע" רופא מומחה לדמנציה ואלצהיימר השאירו פרטים בטופס המצורף ונשוב אליכם.
או בטלפון 0528120273.
